fbpx
למעלה
 

מה נדרש מילד\נער כדי להפוך לשחקן כדורגל?

ישנם מעל ל-20,000 שחקני כדורגל פעילים אשר רשומים בהתאחדות לכדורגל בישראל. ילדים ונערים רבים עושים כל שביכולתם על מנת ליהנות ממשחק הכדורגל ואף להגשים חלום להפוך לשחקני כדורגל מקצוענים. בפועל, רק בודדים מצליחים להגשים את החלום הנחשק, אך ללא כל צל ספק המשימה אכן אפשרית.

מחוץ לאימונים, השחקן שומר על תזונה נכונה ועל צריכת נוזלים מספקת, הולך לישון מוקדם (מקפיד על מנוחה מספקת) ואפילו מבצע שגרות (הרגלים) שעוזרות לו לשפר את הביצועים שלו (תרגילי נשימה למיניהם, דמיון מודרך, הצבת מטרות ועוד).

באימונים ובמשחקים, השחקן מבצע מגוון פעולות קואורדינטיביות (מהמילה קואורדינציה, תיאום עצבי-שרירי תכליתי, קואורדינציה הינה הכושר הגופני המומלץ לילדים עד גיל 14 והיא מהווה את הבסיס לטכניקה – בגילאים הצעירים מומלץ לערוך אימוני קואורדינציה במקום לבצע ריצות המיועדות לשיפור הכושר הגופני – דבר זה מתאים לגילאים גדולים יותר) המשלבות שיווי משקל, מהירות תגובה, התמצאות במרחב, ראייה מרחבית, ויסות כוח, הצמדה, הסתגלות לשינויים, קצב ומקצב, צפייה מראש (אנטיציפציה), יכולת תיזמון ועוד.

מלבד הפעולות הקואורדינטיביות שמקורן בתנועה נכונה, השחקן מבצע פעולות טכניות (מהמילה טכניקה, פעולות המסייעות לשחקן לטפל טוב יותר בכדור) שונות, כגון: עצירת כדור, מסירה, הובלת כדור (כדרור), בעיטה, נגיחה, תיקול, הרמה ועוד. כמו כן, השחקן נדרש לקבל בממוצע מעל 100 החלטות טקטיות (מהמילה טקטיקה) בזמן משחק ובמצבים משתנים (לעומת ספורט מונוטוני כמו שחייה – כאשר שחיין מבצע את אותו מסלול הלוך-חזור ע"י חזרה על אותן תנועות עד אשר הוא מסיים את המקצה).

השחקן נע ללא הכדור רוב זמן המשחק ויש לכך השפעות מנטאליות (מהמילה מנטאלי) עליו. הוא חייב להיות מוכן לקבל את ההחלטה הנכונה כאשר הכדור יהיה בבעלותו. כמו כן, השחקן נתון להשפעות מנטאליות במקרים נוספים, לכן הוא צריך לדעת להסתדר היטב עם מעגלים שונים המקיפים אותו בחיי היומיום – משפחה, חברים לקבוצה (חדר הלבשה), מאמן ראשי וצוות האימון הרחב, הנהלה, קהל.

דוגמאות להחלטות ששחקן כדורגל נדרש לקבל במהלך משחק: מתי למסור את הכדור, לאן לרוץ, לבעוט או לנגוח, לעזור בהגנה או בהתקפה, לנסות לעבור את השחקן או למסור, להרים את הכדור בנגיעה אחת או לעצור אותו קודם לכן ועוד מספר עצום של החלטות…

מחקרים מוכיחים כי מספר השעות שכדורגלן צריך להשקיע כדי להגיע לרמות הגבוהות עומד על 10,000 שעות.

מכך ניתן ללמוד כי מספר השעות שכדורגלן מתאמן במסגרת תחרותית פשוט איננו מספיק. בואו נבדוק למה. ניקח לצורך הדוגמא שחקן המתאמן במשך שעה וחצי, תדירות האימונים שלו הינה 4 פעמים בשבוע במועדון הכדורגל אליו משתייך (למרות שעד גילאי 12 כולל, מתאמנים בדרך כלל רק 3 פעמים בשבוע).

עד כה מדובר ב-6 שעות בשבוע. נוסיף לכך שעה וחצי במסגרת משחקי הליגה הנערכים בדרך כלל ביום שבת, למרות שהמשחק בפועל קצר יותר משעה וחצי ואף אחד לא מבטיח שהשחקן יהיה שותף בכל המשחק, אם בכלל. אז הגענו כבר ל-7.5 שעות בשבוע שהן כ-30 שעות בחודש. נכפיל ב-10 חודשי פעילות (למרות שישנם אימונים שמתבטלים מסיבות כאלה ואחרות, ישנם חגים ושבתות חופשיות) ונקבל כ-300 שעות פעילות בשנה. בצורה כזו, ילד שמתחיל לשחק בגיל 5, יגיע בגיל 18 לכ-3900 שעות (פחות מ-4000 שעות כשברור לנו שהמספר האמיתי הוא אפילו נמוך מכך!!!). כדי להיות שחקן כדורגל ברמה הגבוהה ביותר, לא ניתן להתנהל כך וזה ברור. האימונים במסגרת המועדון לא מספיקים. נכון שישנם מועדונים מובילים בארץ שנותנים יותר (במסגרת אימוני העשרה), אבל זה עדיין לא מספיק!
שחקן ש"נולד מוכשר" אך לא טיפח את הכישרון שלו, גדל משמעותית הסיכוי שייעלם.

כולנו מכירים דוגמאות כאלה והן לא חסרות. לעומת זאת, שחקן ש"נולד פחות מוכשר" אך השקיע כמות זמן השווה ל-10000 שעות אימון בתחום והתאמן בצורה איכותית שבאמת עזרה לו להשתפר (לא התאמן 10,000 שעות על מסירה מול קיר, אלא הקדיש הרבה מאוד זמן למשחק פעיל – לדוגמא: בשכונה עם חברים, עם בני משפחה, אימון אישי או אימון בקבוצה קטנה וכו'), יוכל להגיע רחוק יותר בצורה משמעותית בהשוואה ל"שחקן המוכשר" ואף יצלח בקלות רבה יותר את האתגרים ואת המכשולים העומדים בינו לבין ההצלחה אליה הוא מייחל.

מי שרוצה להעמיק את הידע בחוק ה-10,000 שעות מוזמן לקרוא ספר שמדבר על כך בהרחבה.

הספר בעברית: "מצוינים – ממה עשויה הצלחה", נכתב ע"י מלקולם גלדוול.

הספר באנגלית: "Outliers – The Story Of Success" by Malcolm Gladwell.

בנוסף, גלדוול מציין בספרו גורמים נוספים החשובים להצלחה, כגון: המשפחה, סביבת הילדות, שנת הלידה והתאריך.